AWS EKS מול AWS ECS - באיזו פלטפורמה לבחור עבור הרצת קונטיינרים בתשתית ענן?

העולם הטכנולוגי צועד בעקביות אל עבר אוטומציה הולכת וגוברת, חיפוש פתרונות סקיילביליים וניהול משאבים יעיל בענן. אחת המגמות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון היא אימוץ טכנולוגיות קונטיינריזציה, המאפשרות הרצה וניהול אפליקציות מבודדות בתוך קונטיינרים (Containers). ההפרדה בין אפליקציה לסביבת ההרצה שלה באמצעות קונטיינר נותנת לחברות רבות יתרונות כמו ניידות קלה בין סביבות, גמישות בפריסת מערכות, תהליך פיתוח מהיר יותר, וסקיילינג יעיל.

כשמדובר בענן הציבורי, Amazon Web Services (AWS) מספקת שתי פלטפורמות מרכזיות לניהול קונטיינרים:
1. Amazon Elastic Container Service (ECS)
2. Amazon Elastic Kubernetes Service (EKS)

שתי המערכות מאפשרות להפעיל קונטיינרים ב-AWS ולהשתמש בשירותי הענן המתקדמים של אמזון כדי להשיג גמישות, תאימות, זמינות גבוהה, סקיילביליות ויכולות אוטומציה רבות. יחד עם זאת, ההבדלים בין ECS ל-EKS חשובים מאוד כאשר אנו באים להחליט איזו פלטפורמה מתאימה יותר לסטארט-אפ או חברה צעירה בתחילת דרכה. במאמר זה נעמיק בהבדלים בין שתי המערכות, נבחן את התרחישים בהן מומלץ להשתמש בכל אחת, ונעניק המלצות קונקרטיות שיעזרו לחברות לקבל החלטה מושכלת באיזו פלטפורמה לבחור.

חלק א': היכרות כללית עם ECS ו-EKS

1. Amazon ECS – ניהול קונטיינרים בסביבת AWS

Amazon Elastic Container Service (ECS) הוא שירות אורקסטרציה (orchestration) לניהול קונטיינרים שפותח ונבנה על-ידי AWS עצמה. הוא נועד לאפשר למפתחים לבצע פריסה, ניהול וסקיילינג של אפליקציות המריצות קונטיינרים בענן של אמזון באופן פשוט יחסית. להלן מספר מאפיינים עיקריים של ECS:

הטמעה מהירה ופשטות ניהול:
היות ו-ECS הוא שירות Native ל-AWS, הוא משתלב בצורה שקופה עם מגוון שירותים נוספים ב-AWS כגון IAM (לניהול הרשאות), ELB (לשירותי איזון עומסים), CloudWatch (ללוגים ומדדים), Secrets Manager (לניהול סודות) ועוד. החיבור לאותם שירותים מובנה ומאפשר להקים סביבות במהירות יחסית וללא תהליכי תצורה מורכבים.
תצורת ניהול פשוטה:
לעומת Kubernetes, המצריך לא מעט הגדרות YAML, Manifests וקונפיגורציות מתקדמות, ECS מוגדר בצורה מינימליסטית יותר תוך התמקדות בתצורות Task Definitions, קלאסטרים (Clusters) ושירותים (Services). עבור חברות בצמיחה בתחילת דרכן, פשטות זו יכולה להיות גורם משמעותי להעדיף ECS – במיוחד אם אין להן אנשי DevOps מנוסים מאוד.
גמישות בבחירת מנוע הרצה:
ב-ECS ניתן לבחור בין הרצה על גבי Amazon EC2 (ניהול אשכול שרתים באופן ישיר) לבין שימוש בשירות AWS Fargate (מודל “Serverless” עבור קונטיינרים). Fargate חוסך את הצורך לנהל שרתים ותשתיות בסיסיות, ומאפשר גישה נוחה לסטארט-אפים המעוניינים לצמצם Overhead תשתיתי.
בעלות (Cost) לעומת תועלת:
ב-ECS עצמה כשירות אורקסטרציה אין עלות ישירה, אך התשלום הוא לפי משאבי המחשוב בהם משתמשים (EC2 או Fargate), כאשר שימוש ב-Fargate לעיתים עשוי להיות יקר יותר ביחס ל-EC2 אם צריכת המשאבים גבוהה.

2. Amazon EKS – Kubernetes מנוהל בענן AWS

Amazon Elastic Kubernetes Service (EKS) הוא שירות שמספק Kubernetes מנוהל בענן. Kubernetes, שפותח במקור על-ידי גוגל, הוא הסטנדרט התעשייתי המוביל לאורקסטרציית קונטיינרים בעולם. שירות EKS של AWS מאפשר להריץ אשכול Kubernetes ללא הצורך לנהל את רכיבי ה-Master של Kubernetes באופן ידני, תוך שימוש בכלים של AWS להבטחת אבטחה, יכולות סקיילינג וגיבוי.

להלן כמה מאפיינים מהותיים של EKS:

סטנדרט תעשייתי:
Kubernetes נחשב למנוע האורקסטרציה הנפוץ ביותר בשוק, ומרבית החברות הגדולות בעולם כבר אימצו אותו. השימוש ב-EKS מעניק לחברות את היכולת לנייד את האפליקציה ביתר קלות בין עננים שונים או בין סביבות On-Premise לענן, בזכות תאימות של Kubernetes בכל מקום.
גמישות וקהילה ענפה:
Kubernetes הוא פרויקט קוד פתוח פעיל מאוד, ומאחוריו עומדת קהילה עולמית אדירה של מתכנתים, מעצבים, אנשי DevOps וארגוני ענק שתורמים לפיתוח הפלטפורמה. לכן, עבור חברות שמעוניינות בגמישות מירבית, ביכולות Customization מתקדמות ובמגוון גדול של תוספי תוכנה (Add-ons), Kubernetes מספק מענה עשיר יותר, עם ספריות וכלים מקצה לקצה.
מורכבות ניהול ותפעול:
לצד היתרונות, Kubernetes ידוע כמערכת מורכבת ללימוד וניהול. גם אם ב-EKS הוסרו מעליכם חלקים משמעותיים של ניהול ה-Master Nodes, עדיין נדרשת הבנה מעמיקה במבנה משאבי Kubernetes – החל מ-Pods ו-Services, דרך Deployments, ועד ConfigMaps, Ingress Controllers ומנגנוני אבטחה מתקדמים (RBAC).
מגוון תצורות הרצה:
כמו ב-ECS, גם ב-EKS ניתן להריץ קונטיינרים על גבי EC2 או באמצעות Fargate. כך שארכיטקטורת ההפעלה יכולה להיות סמי-Serverless, אבל מצד שני עדיין נדרשת הגדרה ותחזוקה של ה-Worker Nodes או קונפיגורציה מורכבת יותר בהשוואה ל-ECS.

חלק ב': השוואה מפורטת בין EKS ל-ECS

1. קלות שימוש והקמה ראשונית

ECS:
- תצורה אינטואיטיבית באמצעות הקונסול של AWS או CLI, ללא צורך בהיכרות מעמיקה עם מניפסטים של Kubernetes.
- הקמה פשוטה של קלאסטר, הגדרת Task Definition והפעלת Service.
- מתאים במיוחד לצוותים קטנים או סטרטאפים ללא אנשי DevOps מנוסים, כיוון שהלמידה הראשונית מהירה.

EKS:
- גם אם AWS מנהלת עבורכם את ה-Control Plane (המאסטר), עדיין נדרשת הבנה לא מבוטלת ב-Kubernetes.
- יצירת קלאסטר EKS דורשת פעולות הגדרה התחלתיות של VPC, Security Groups, תצורת IAM, וגם הגדרת ה-Worker Nodes (אלא אם כן משתמשים ב-Fargate באופן מלא).
- עקומת הלמידה גבוהה יותר, דורשת אנשי DevOps או SRE בעלי ניסיון רב.

2. גמישות ויכולת התאמה אישית

ECS:
- החיבור ההדוק ל-AWS מקל על שילוב עם שירותי הענן של אמזון אך מגביל במידת מה את יכולות המיגרציה (Migration) לעננים אחרים.
- בהיותו שירות אורקסטרציה Proprietary (של אמזון), קשה יותר לייבא תצורות או כלים צד ג' שמפותחים בסטנדרטים של Kubernetes.
- אפשרויות Customization קיימות, אך מצומצמות יחסית בהשוואה ל-Kubernetes, אשר מאפשר עבודה עם תוספים, Custom Resource Definitions וכדומה.

EKS:
- מאפשר גישה לסטנדרט Kubernetes המלא, כולל שימוש ב-Helm Charts, Ingress Controllers מגוונים, פתרונות CI/CD בסטנדרט Kubernetes, ועוד עשרות/מאות תוספים.
- קל יותר לייצר Multi-Cloud או Hybrid-Cloud, מכיוון שאותה הגדרת Kubernetes יכולה לרוץ (כמעט) ללא שינוי גם ב-GCP או ב-Azure, אם תרצו לעבור בעתיד.

3. סקיילביליות וביצועים

ECS:
- תומך בסקיילינג גמיש על סמך שימוש ב-CPU, זיכרון או מטריקות מותאמות באמצעות CloudWatch.
- שילוב עם AWS Fargate מאפשר לגדול ולהקטין משאבים לפי הצורך באופן כמעט אוטומטי, מבלי לנהל שרתים פיזיים או וירטואליים.
- הגדרת סקיילינג בשירות ECS Service היא פשוטה יחסית.

EKS:
- Kubernetes באופן טבעי נועד לתרחישים מתקדמים של סקיילינג אוטומטי (Horizontal Pod Autoscaler, Cluster Autoscaler).
- EKS משלב יכולות מתקדמות יותר לביצוע Scaling לפי מספר פרמטרים ובמגוון כלים של קהילת Kubernetes (Prometheus, Metrics Server ועוד).
- מתאים יותר לארגונים עם עומסים כבדים ודרישות גמישות מורכבות, אך מצריך הגדרה נכונה של ה-Cluster Autoscaler ושל Worker Nodes (אם לא משתמשים ב-Fargate).

4. עלויות

ECS:
- ECS אינו דורש תשלום ישיר עבור השירות עצמו, כך שמשלמים רק עבור משאבי הענן (מכונות EC2 או תמחור לפי שימוש ב-Fargate).
- לחברות קטנות, לעיתים נוח במיוחד להשתמש ב-Fargate כדי להימנע מניהול שרתים, אך במקרים של נפחים גדולים או תעבורה גבוהה, עלות ה-Fargate יכולה להיות גבוהה יותר מאשר ניהול אשכול EC2 (בייחוד אם השימוש ב-CPU או זיכרון אינו תמיד בקצה).
- נחשב לפתרון חסכוני עבור סטארט-אפים עם נפחים קטנים-בינוניים ודרישת פשטות בניהול.

EKS:
- ל-EKS יש עלות חודשית קבועה (נכון להיום כ-0.10 דולר לשעה עבור כל קלאסטר, מה שמסתכם בכ-74 דולר לחודש לכל קלאסטר, לא כולל עלויות EC2 או Fargate).
- אם מפעילים קלאסטרים רבים על סביבת EKS, העלות עשויה להצטבר. כמו כן, ניהול Worker Nodes (אם לא הולכים עם Fargate) מוסיף מורכבות ניהולית.
- מצד שני, עבור ארגונים שמריצים עשרות ואפילו מאות שירותים וקונטיינרים, השימוש ב-EKS עשוי להיות משתלם בזכות הסטנדרטיות והניהול המרכזי של Kubernetes, שמבטיח גמישות לטווח ארוך.

5. שילוב עם כלים וקהילה

ECS:
- שירות סגור (Proprietary) של AWS, אם כי יש לו אינטגרציות עמוקות עם כל שירותי החברה.
- יש לא מעט מדריכים, אבל הקהילה הגלובלית סביב ECS קטנה יחסית בהשוואה לזו של Kubernetes.
- עבור צוותים ש-Stack העבודה שלהם מבוסס ברובו על AWS ושאינם זקוקים לכלים חיצוניים רבים, ECS מהווה פתרון די שלם.

EKS:
- מתבסס על Kubernetes, נהנה מכל יכולות הקוד הפתוח, מהקהילה הרחבה, וממבחר אינסופי של כלים ותוספים.
- קיים פוטנציאל משמעותי ל-Complexity (מורכבות) בשל ריבוי הפתרונות והאפשרויות שמציעה הקהילה.
- דורש מיומנויות DevOps/NOC גבוהות יותר, שכן Kubernetes כולל מנגנוני אבטחה, אחסון ותקשורת רבי-פנים.

חלק ג': באיזו פלטפורמה לבחור?

1. חברה קטנה בתחילת דרכה, עם משאבים אנושיים וכספיים מוגבלים

אם צוות הפיתוח או ה-DevOps מצומצם, וטרם קיימת דרישה לגמישות מורכבת במיוחד, סביר ש-ECS תהיה בחירה טבעית.
הכניסה ל-ECS מהירה וקלה יותר, משאבי האנוש הנדרשים פחותים, ותוכלו להתחיל להריץ קונטיינרים מהר מאוד תוך מינימום Headaches.
באם העלות צפוייה להיות מתונה, שימוש ב-Fargate יאפשר חיסכון רב בזמן ניהול שרתים, ויפנה משאבים להתמקדות בפיתוח המוצר.

2. חברה עם חזון עתידי ל-Multi-Cloud או עם צורך בסטנדרט פתוח

אם אתם כבר עכשיו צופים עתיד בו תרצו לנייד חלק מהאפליקציות לענן אחר או ל-Data Center פרטי, סביר להניח ש-Kubernetes הוא הבחירה ההגיונית, ולכן EKS היא הפתרון המנוהל ב-AWS.
במקרה שאתם זקוקים ליכולות Customization או לאפשרות להטמיע כלים ייחודיים מהקהילה, Kubernetes מספק אין-ספור פתרונות.
אם אתם מעוניינים לנצל כלים כגון Helm, Operators, או שירותי Mesh כמו Istio, סביר להניח ש-EKS תהיה הבחירה הנכונה.

3. צוות מנוסה מול צוות מתחיל

צוות DevOps מנוסה, שכבר מכיר Kubernetes או עובד עמו בפרויקטים אחרים, יוכל להפיק את המיטב מ-EKS: יותר גמישות, יותר שליטה בתצורה, יכולות אוטומציה מתקדמות.
צוות ללא ניסיון רב עשוי להיתקל בעקומת למידה גבוהה ובמורכבות שעלולה לעכב את התקדמות המוצר בשלב קריטי של הפיתוח. במקרה כזה, עדיף להתחיל עם ECS ולהתקדם בעתיד אל Kubernetes כשתגדלו ותצברו משאבים.

4. עלות בעלות כוללת (TCO) לטווח בינוני וארוך

למרות ש-ECS עשוי להיראות חסכוני יותר בטווח הקצר, יכול להיות שבטווח הארוך, אם החברה מתרחבת, יהיה לכם יתרון בשימוש ב-Kubernetes עקב יכולת אינטגרציה עם מערכות אחרות ושמירת עצמאות.
EKS דורש תשלום נוסף עבור ניהול הקלאסטר, אך אותו תשלום עשוי להצדיק את עצמו אם אתם זקוקים לשליטה מתקדמת ואינכם רוצים להתפשר על מודל “סגור” של AWS.
יש לשקול גם את עלויות הכשרה (אנשים ומומחיות), זמן ההתעסקות, וכוח האדם ש-EKS דורש, לעומת ECS שמאפשר התחלה זריזה יותר.

5. שימוש בשירותי AWS מקבילים

עבור פרויקטים בהם אפליקציות עובדות בעיקר עם שירותי AWS נוספים (דוגמת Lambda, S3, DynamoDB, ועוד), שתי הפלטפורמות יאפשרו אינטגרציה מצוינת.
עם זאת, ECS, בהיותו מקורי ל-AWS, הרבה פעמים יבוא עם תצורות מוכנות היטב (Out of the box) לחיבור עם שירותים מקבילים. ב-EKS ניתן כמובן להשתלב, אך יש תהליך קונפיגורציה עמוק יותר (למשל שימוש בתוספים כמו AWS Load Balancer Controller, External DNS ועוד).

חלק ד': המלצות ו"כללי אצבע"

העריכו את מורכבות המערכת הנוכחית והעתידית:
אם מדובר בכמה מיקרו-שירותים (Microservices) בסיסיים או אפליקציה פשוטה יחסית, ECS יכול להספיק ולפשט תהליכי פיתוח ו-Deployment.
אם התכנון הארגוני כולל עשרות או מאות שירותים נפרדים, מורכבות גבוהה, והתפתחות לטכנולוגיות נוספות, שקלו ברצינות את Kubernetes / EKS.
בדקו את יכולות הצוות שלכם:
אם אין ברשותכם אנשי DevOps מנוסים בקוברנטיס, התחלה עם ECS עשויה למנוע Frustration ולצמצם את הסיכון לשגיאות הפעלה יקרות.
אם יש בצוות מספר מומחי Kubernetes, או שההנהלה מחייבת פתרון סטנדרטי לעולם הקונטיינרים, EKS היא אופציה טבעית.
אל תשכחו את ניהול התשתית:
ECS עם Fargate מוריד כמעט לגמרי את הצורך לנהל שרתים. ב-EKS, גם עם Fargate, עדיין יש הגדרות Kubernetes שעליכם להתמודד איתן.
אם אתם בוחרים EKS עם Worker Nodes על EC2, אתם צריכים גם לתחזק AMI מעודכן, לאפשר אוטומציות של Patch Management, להגדיר Auto Scaling Groups ועוד.
השוו את עלויות תשתית והתפעול:
הקפידו לערוך השוואת מחירים אמיתית בין ECS ל-EKS, תוך התחשבות בתשלום החודשי עבור EKS, עלות VM לעומת Fargate, וכמות הזמן שאנשי DevOps שלכם משקיעים בניהול המערכת.
קחו בחשבון שעלות שעתית ב-Fargate יכולה להיות כלכלית מאוד בהיקפי שימוש קטנים, אך עלולה לתפוח בהיקפים גדולים.
תכננו לעתיד – אך אל תמהרו מדי:
לעיתים, סטרטאפים רבים נדלקים על Kubernetes ממניעים "אופנתיים" או כי "כולם עושים את זה". אולם, כניסה מוקדמת מדי לקוברנטיס עשויה לגזול הרבה זמן ומשאבים.
מנגד, בחירה ב-ECS בלבד ובנייה של אינספור שירותים תלויים רק ב-AWS, יכולה בהמשך להפוך למעין "נעילת ספק" (Vendor Lock-in). קחו זאת בחשבון.

חלק ה': סיכום – מהי הבחירה הנכונה עבורכם?

בסופו של יום, Amazon ECS ו-Amazon EKS הן שתיים מתוך פלטפורמות האורקסטרציה המובילות בענן, וכל אחת טומנת בחובה יתרונות ייחודיים. הבחירה הנכונה תלויה בעיקר במידת המוכנות של הארגון להתמודד עם מורכבות התשתית, בצורך ברמת גמישות ויכולת העברה בין עננים (Portability), ובמוכנות הצוות לנהל ולתחזק מערכת מתקדמת כ-Kubernetes.

ECS מתאים במיוחד לארגונים קטנים או לצוותים בראשית דרכם, שמעוניינים לפעול בסביבת AWS בצורה חלקה ונוחה ללא עקומת למידה חדה. יכולות השילוב המובנות עם שירותי AWS, פשטות ההקמה וההתמקדות בתצורת "קונטיינרים ללא שרת" באמצעות Fargate, הם יתרונות חזקים בייחוד כשהמטרה היא להתחיל מהר ובצורה יעילה. עם זאת, יש לקחת בחשבון את נעילת הספק (Vendor Lock-in) הפוטנציאלית, ואת העובדה שהקהילה של ECS קטנה יחסית לזו של Kubernetes.

EKS, לעומת זאת, מציע את כל העוצמה והגמישות של Kubernetes, על יתרונות הקוד הפתוח והקהילה העשירה המתלווה אליו. הוא אידיאלי עבור חברות שמחפשות סטנדרט תעשייתי מוכר, רוצות גמישות ויכולת להתממשק לכלים רבים, או שיש להן כבר מומחיות פנימית בתחום. בשימוש נכון, EKS מאפשר גם הרצה מתקדמת של מיקרו-שירותים רבים, יכולות סקיילינג מעמיקות, ושימור גמישות מעבר בין ספקי ענן. מצד שני, הוא דורש יותר ניסיון וידע, כרוך בעלויות ניהול גבוהות יותר (גם בעלות השירות וגם במשאבי אדם), ועשוי להוות Overkill לארגונים קטנים שצריכים רק מספר שירותים בודדים.

אין תשובה מוחלטת אחת לשאלה "מה עדיף – EKS או ECS?"; הבחירה תלויה בסוג הארגון, במטרותיו, בצרכים הטכנולוגיים, ברמת המורכבות של האפליקציות, בכישוריהם של אנשי הצוות, וכן במבט לטווח הארוך לעומת הצורך המיידי.
עבור סטארט-אפים רבים בשלבי ההקמה הראשונים, ECS הוא פתרון קל ומהיר שמאפשר להתמקד במהות המוצר במקום להשקיע יותר מדי בתשתית. לעומת זאת, עבור חברות שבחרו מראש לאמץ Kubernetes או שאפתניות מבחינת תכנון Multi-Cloud, EKS הוא המסלול הטבעי.

כך או כך, חשוב לזכור שההחלטה אינה תמיד "סופית". חברות רבות בוחרות להתחיל עם ECS כצעד ראשון, וכאשר הן צומחות, עוברות בהדרגה ל-Kubernetes/EKS או אף משולבות את שתי הפלטפורמות יחד (ייתכן שיש מערכות שאינן קריטיות שרצות ב-ECS, בעוד המערכות המורכבות יותר פועלות ב-EKS). גישה מודולרית וגמישה היא המפתח בעולם הענן, שבו ניתן להרים ולהוריד סביבות בקלות יחסית ולשלב מגוון של טכנולוגיות בהתאם לשינויים בצרכי החברה.

לסיכום, בחרו את הפלטפורמה שתאפשר לכם היום לעבוד ביעילות המרבית, תוך מבט קדימה ליכולות הדרושות לכם מחר. קחו בחשבון את עקומת הלמידה, עלויות הניהול, והדרישות העסקיות של המוצר. ההמלצה הגורפת עבור רוב הסטרטאפים המתמקדים במהירות של פיתוח והגעה לשוק (Time-to-Market), ובעלי צוות DevOps מצומצם, תהיה להתחיל עם ECS (במיוחד ב-Fargate). אך אם אתם כבר עכשיו עובדים בסביבה מרובת שירותים, ויש לכם מפת דרכים טכנולוגית מורכבת או דרישה לאינטגרציות מרובות, EKS עשוי להיות הבחירה הנכונה לטווח הארוך.

זכרו שהמטרה הסופית היא לא רק "להרים קונטיינר בענן", אלא לייצר מערכת יציבה, מאובטחת, יעילה וקלה לניהול שתשמש אתכם בדרך למימוש החזון העסקי שלכם. בין אם תבחרו ב-ECS או ב-EKS, חשוב להשקיע בבניית תהליכי CI/CD אוטומטיים, ניטור (Monitoring) אפקטיבי, נהלי גיבוי והתאוששות מאסון (DR), ותצורות אבטחה נאותות. זאת כדי להבטיח שהשירותים שלכם ירוצו בצורה חלקה ובטוחה – לאורך זמן, בכל קנה מידה.